קרינה מרשת החשמל, סיכונים ודרכי התמודדות 

קרינה מרשת החשמל

קרינה מרשת החשמל היא קרינה לא מפורסמת. כולם מודעים לקרינה מרשת הטלפונים הסלולריים - אבל לקרינה מרשת החשמל סיכונים ידועים: ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הקרינה מרשת החשמל כ"גורם מסרטן אפשרי". יותר מכך, כולנו מוקפים בקווי חשמל ומכשירי חשמל - בעוד שאנטנות סלולריות עשויות להיות רחוקות מאיתנו. זה עשרות שנים ידוע בעולם שכדאי להרחיק קווי מתח גבוה (וקווי מתח "עליון" - מתח גבוה מאוד) מריכוזי אוכלוסיה. כל מכשיר חשמלי (פועל) - פולט קרינה חשמלית. ככל שהמכשיר צורך זרם גבוה יותר - הקרינה (בעצם השם המקצועי הוא "שדה מגנטי") חזקה יותר. גם מטען של טלפון סלולרי, או שנאי של טלפון אלחוטי פולטים שדה מגנטי. השדה המגנטי דועך עם המרחק. בד"כ מוצרי החשמל בבית מייצרים שדה בעצמה גבוהה רק בקרבתם המיידית. מרחק של חצי מטר הוא מרחק בטחון מינימלי ומקובל. משרד הגנת הסביבה הוציא אזהרה לשמירת מרחק בטחון של כחצי מטר לפני מספר שנים. וודאו שאין מכשירי חשמל בחצי המטר הקרוב למקום ישיבתכם או למיטה.

סיכוני קרינה

בעולם נערכו מחקרים רבים, שחקרו סוגים שונים של תחלואה עקב חשיפה לשדה מגנטי. המחקרים המבוססים ביותר מצאו שחשיפה למשך זמן ארוך  של רמת שדה מגנטי של מעל 2 מיליגאוס (יחידת מידה לשדה מגנטי) קשורה להכפלת הסיכון לסרטן מסוג לוקמייה אצל ילדים עד גיל 14. תת ועדה לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, הגדירה את קרינת רשת החשמל כ"מסרטן אפשרי". מחקרים אחרים מצאו קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של שדה מגנטי והכפלת הסיכון להפלות. משרד הגנת הסביבה בארץ ממליץ לא לשהות למשך זמן ברמת קרינה ממוצעת מעל 2 מיליגאוס. מספר קטן של מדינות בעולם אימצו גם כן המלצות (חלקן בחוקים, חלקן רק המלצות) לרמות שונות של רמת חשיפה מקסימלית מותרת. ישראל נחשבת למחמירה ביותר, כאשר מדינות אחרות קבעו ספים ב4, 10 ו30 מיליגאוס. מדינות אחרות אימצו חוקים לגבי מרחק מינימלי של קווי מתח מגני ילדים ובנייני מגורים. רוב מדינות העולם אימצו מדיניות של "זהירות מונעת" - שמשמעה לצמצם, בעלות כלכלית סבירה, את החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל. מה פשר ה"המלצה"? למה זה לא חוק? שני גופים בארץ לא הגיעו להסכמה על ערך שישמש בחוק. משרד הגנת הסביבה (בין היתר על רקע המחקרים שצוינו לעיל) תומך בסף של 2 מיליגאוס לחשיפה ממושכת. מהצד השני, משרד התשתיות (האחראי על חברת החשמל) טוען שזה סף מחמיר מדי. לקביעת סף נמוך משמעות כלכלית גדולה:על חברת החשמל, משרד התשתיות והממשלה לממן העתקת כל קווי החשמל שסמוכים מדי לריכוזי אוכלוסיה היוצרים קרינה מסוכנת. בהתחשב בכך שבחלק ניכר מהמדינה תשתית החשמל ותיקה מאוד (עוד מלפני עליית הנושא למודעות) לשינוי עשויה להיות עלות עצומה. לאחרונה קבע השר להגנת הסביבה שעד מחצית 2011 על משרדי הממשלה השונים להגיע להסכמה על רמת קרינה מקסימלית שתוגדר בחוק. קישור לידיעה

מקורות קרינה

יש להבחין בין מקורות הקרינה במקומות השונים בהם אנחנו שוהים:

בבית

קרבה לקווי מתח גבוה: אם בקרבת הבית קווי מתח גבוה - בתוך הבית עשויה להיות רמה גבוהה יחסית של קרינה. הקרינה תלויה בזרם בקווי החשמל, ולכן אי אפשר לדעת בוודאות - כמה עשרות מטרים עשויים להיות מרחק בטוח. קרבה לקווי מתח עליון (הגבוהים יותר) עשויה להיות בעייתית עוד יותר - ומרחק הבטחון ממנה צריך להיות גדול, בסדר גודל של 200 מטר.

מכשירי חשמל בבית. כל מוצר חשמלי בבית פולט קרינה (בזמן פעולתו) - יש לשמור על מרחק בטחון של כחצי מטר עד מטר מכל מכשיר חשמלי או ארון חשמל בבית. זאת לא המלצה מחמירה: משמעותה היא בעיקר לא לישון או לשבת למשך זמן בסמוך מאוד למכשיר חשמלי. יש לוודא שהמחשב, כל השנאים הצמודים אליו רחוקים מאתנו, ולא לישון ליד שנאים או מטענים - לשמור מהם מרחק של חצי מטר. זוהי גם המלצת משרד הגנת הסביבה.

בעבודה

בבנייני משרדים רבים נפוצים ארונות וחדרי חשמל - לאלה מרחק של חצי מטר עשוי לא להספיק. אם בקרבת מקום הישיבה שלכם יש מתקן חשמלי שכזה - בדקו היטב שרמת הקרינה במקום בו אתם יושבים - תקינה. בעבודה, בניגוד לבית, אחריותו של המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה. בנסיעה הנושא עלה למודעות עם כניסת המכוניות ההיברידיות, שבהם נעשו מדידות גם בארץ, והתברר שרמות הקרינה מגיעות בתנאים ובמיקום מסויים ברכב עד 18 מיליגאוס. אין משמעות הדבר שעלינו להתנזר ממכוניות חשמליות (אגב, חלק מהשדה מגנטי נוצר מסיבוב הגלגל, תופעה הקיימת גם ברכב רגיל), אבל כדאי גם לקחת את נושא הקרינה ברכב בחשבון, בייחוד מי ששוהה בו זמן רב.

בדיקת קרינה

ברוב הבתים בארץ רמת הקרינה נמוכה מאוד (משרד הגנת הסביבה טוען שכ0.4 מיליגאוס).
אבל, אם נראה שאחד מגורמי הסיכון חל עליכם:

1) קרבה לקו מתח גבוה, בבית או בעבודה

2) כדאי לכם למדוד שלא נחשפים לרמת קרינה גבוה מדי.

חיפוש בגוגל "בדיקות קרינה" יעלה מספר רב של בודקי קרינה, שמציעים שירותי בדיקת קרינה. ניתן להזמין כל אחד מהם, כאשר העלות היא כ500 ש"ח (או יותר אם מבקשים גם לבדוק קרינה מאנטנות סלולריות). הבדיקה פשוטה למדי, ובסופה תקבלו דו"ח שמרכז את הממצאים. הדו"ח סטנדרטי למדי, מכיוון שמשרד הגנת הסביבה מכתיב את הנוסח, ובעצם אוסר על מודדי הקרינה לפרש את התוצאות או לייעץ. הסיבה היא שההחלטה של כל אחד האם רמת החשיפה האישית מסוכנת או לא - היא החלטה אישית, והערכת הסיכון היא מחוץ לסמכותו של בודק הקרינה. (כמו כל ייעוץ רפואי אחר: רופא לא מחליט בשבילכם - הוא מציע את האפשרויות)

מכך שתפקידו  של בודק הקרינה או הוא רק למדוד את רמת הקרינה - ואת זה אפשר לעשות גם לבד, באמצעות מכשיר אמין, שהרי אם המכשיר לא אמין - לא נדע בוודאות אם אנחנו בטוחים.

הבדיקה היא פשוטה מאוד: מכשיר שמראה על צג את רמת השדה המגנטי. אין שום תפעול מסובך או הגדרות. הידע בנושא רמת הסיכון והמחקרים העדכניים נמצאים באינטרנט. גם מבחינה כלכלית - מכיוון שאנחנו בדרך כלל שוהים ביותר ממקום אחד (בית, מקומות עבודה או גן/בי"ס) - יש לבדוק שבכל מקום אנחנו לא חשופים, ולהזמין איש מקצוע לכל אחד מהמקומות האלה יקר ולא בהכרח מעשי. בבדיקה עצמית עם מכשיר מכוייל אתם יכולים לבדוק בכל המקומות בהם אתם שוהים.

ומה לגבי קרינה סלולרית?

הכוונה היא לקרינה בתדרים הגבוהים, בהם נכללים כמובן התקשורת הסלולרית, אבל גם מכשיר המיקרוגל בבית, וראוטר של אינטרנט אלחוטי.

1) מיקרוגל: לפי המלצת הFDA, אם דלתות המיקרוגל תקינות (דהיינו במצבן המקורי), ולמיקרוגל תו תקן - אין סיבה לדאגה. עם זאת - המיקרוגל פולט קרינה בתדר רשת החשמל בעוצמה לא מבוטלת, ויהיה זה נבון לשמור ממנו מרחק של מטר בזמן שהוא פועל.

2) אינטרנט אלחוטי בבית. יש לוודא שלראוטר ולשאר הציוד תווי תקן (שמבטיחים שעוצמת השידור שלהם תקנית), ולשמור מרחק בטחון של מטר ממקום השינה או העבודה.

3) מתקני שידור סלולריים ("אנטנות") - ראשית יש לזכור - שרמת הקרינה ממכשיר נייד שמוצמד לראשנו גדולה בהרבה משל כל אנטנה (בגלל המרחק). כל האתרים ("מתקני שידור") בארץ מאושרים על ידי משרד הגנת הסביבה, וכיום גם מנוטרים בצורה קבועה כדי לוודא שעוצמת השידור בהם לא חורגת מהאישור. בנוסף, מכיוון שיש בארץ רק כ-7000 אנטנות - רובנו לא נמצרים קרוב מדי לאנטנה כזאת.

נשאלת השאלה האם יש טעם בכלל לבצע בדיקת קרינה בתדרים של הקרינה הסלולרית?

1) בדיקת קרינה למיקרוגל - כאמור, אם הוא תקין ונושא תו תקן לפי הFDA אין טעם לבדוק אותו. הוא נבדק בידי הייצרן. מכיוון שהמדידה מורכבת מאוד, רוב הסיכויים שאם מדידה כלשהיא מצאה חריגה - החריגה היא בגלל מדידה לקויה או ציוד לא מכוייל.

2) בדיקת קרינה מראוטר אלחוטי - שוב, אם למכשיר תו תקן, הוא נבדק ואושר עוד לפני שקיבל את תו התקן. שמירה של מרחק בטחון של מטר היא מספקת (הקרינה דועכת במהירות עם המרחק).  בדיקה בחדר עם ראוטר לא בהכרח תהייה אמינה, ותוצאותיה מתאימות רק לסידור המדוייק של החדר באותו הרגע, ולתנאי השידור של הראוטר, שאותם קשה לדעת.

3) בדיקת קרינה לטלפון נייד - אין שום אפשרות לבצעה שלא במעבדה מוסמכת. ניתן לקרב ציוד מדידה לטלפון נייד (או לראוטר)  - אבל התוצאות שיראה חסרות משמעות ועשויות להטעות. על קופסת הטלפון מודבקת מדבקה עם רמת הקרינה כפי שנבדקה על ידי היצרן (SAR)

4) בדיקות קרינה מאתרי שידור סלולריים. כל אנטנה שהוקמה נבדקה עם הפעלתה. ניתן לקבל את פרטי המדידה באמצעות "המפה האינטראקטיבית של המשרד להגנת הסביבה" של משרד הגנת הסביבה, המדידה מתבצעת בד"כ במרחק של מטרים ספורים מהאנטנה, והאנטנה תאושר רק אם המדידה תקינה. כל מי שרחוק יותר מהאנטנה - יכול לקחת בחשבון שעקב דעיכת הקרינה - הקרינה מכל מכשיר נייד בביתו - גדולה בהרבה.

פרט נוסף הוא שבדיקת קרינה בתדרים הגבוהים מורכבת בהרבה, מסיבות פיזיקליות שקשורות להתפשטות הגלים, שדה קרוב ורחוק, החזרות וכו'

לסיכום, למרות המודעות הגדולה לקרינה הסלולרית, דווקא הקרינה מרשת החשמל נושאת פוטנציאל סיכון, הן בגלל הסיכונים שהוכחו, והן בגלל הקרבה של כל אחד מאיתנו למקורות קרינה פוטנציאליים.

הדרך הכלכלית ביותר למדוד את רמת החשיפה לקרינה מרשת החשמל היא פשוט למדוד בעצמכם. מדידה עצמית גם קלה, וגם מאפשרת לכם לקבל במחיר הזול ביותר תמונה מלאה על החשיפה שלכם לאורך כל שעות היום, במקומות שונים. לא חייבים להזמין איש מקצוע כדי לבדוק את רמת הקרינה, ניתן פשוט לשכור את המכשיר. באוסטרליה, למשל, המדינה עצמה משכירה את מכשירי המדידה.